פטאייר – מאפה מטריף מהמטבח הערבי

פטאייר הוא מאפה שמגיע אלינו מהמטבח הערבי, והוא טבעוני במקור כך שאין לנו צורך לטבען אותו. המאפה החמים הזה ומבוסס על בצק דק ובתוכו כמות נדיבה של מלית עשירה המורכבת מהמון ירוקים: מנגולד, תרד, קייל, זעתר טרי (מאד חשוב) ובצל. בגרסה הלא מסורתית שלנו, הוספנו גם עדשים ירוקות מונבטות לתוספת חלבון למאפים. מי שרוצה להיצמד לגרסת המקור, יכול להשמיט, אבל חבל, כי זה ממש יוצא טעים!

הבצק קל מאד להכנה ואפילו אינו דורש מיקסר ולמרות שהבצק מכיל בתוכו מעט שמרים (פחות מבצק שמרים רגיל) אין צורך להמתין ולהתפיח. פשוט מערבבים את הבצק ומתחילים למלא.

הפטאייר מתאים לארוחת בוקר, לנשנוש או כמנה ראשונה, ופתאום חשבתי שהוא מתאים גם לפורים כאזני המן מלוחים. הפטאייר עומד יפה בהקפאה. לפני ההגשה יש להפשיר ולחמם ב- 180 מעלות למשך 5-10 דקות.

פטאייר מאפה מהמטבח הערבי

המרכיבים:

למלית:

• 500 גרם עלים ירוקים שטופים, מנוגבים וקצוצים. אני ממליצה לשלב בין: מנגולד (חלק ירוק בלבד), תרד, זעתר טרי, קייל – לפי הטעם האישי.
• 2 בצלים קצוצים דק + החלק הלבן של המנגולד קצוץ
• 1 שן שום קצוצה
• 3 כפות שמן זית
• 3 כפות מיץ לימון
• 1/2 כפית סומק
• קורט מלח
• פתיתי צ’ילי גרוס לפי הטעם
• 1 כוס עדשים ירוקות שהושרו לילה קודם במים והונחו במסננת למשך כמה שעות ליצירת תחילת הנבטה. (אפשר להשתמש גם בעדשים קפואות משקית)
• 1 כף שיבולת שועל ( אופציונלי)

לבצק:

• 500 גרם קמח
• 2/3  כוס שמן זית
• 2/3  כוס מים פושרים
• 1/2 כף שמרים
• 1 כף סוכר
• 3/4 כף מלח

אופן ההכנה:

המלית:

1. מאדים בשמן זית, בסוטאז' (סיר רחב ושטוח) את הבצל ואת החלק הלבן של המנגולד, עד לשקיפות.
2. מוסיפים את כל הירוקים ומאדים עד שהם מתרככים, מומלץ לערבב מעת לעת.
3. מוסיפים לסיר את העדשים הירוקות, מיץ הלימון והתבלינים ומבשלים יחד 5-7 דקות.
4. אם נשארים מעט נוזלים בתחתית הסיר ניתן לסנן את התערובת או להוסיף פנימה שיבולת שועל שתספח אותם.
5. מצננים את המלית ובינתיים מכינים את הבצק.

 הבצק:

1. מערבבים ולשים ידנית את כל מרכיבי הבצק עד לקבלת בצק גמיש ונעים לעבודה.
2. מחלקים את הבצק ל-4 ומכסים במגבת לחה למניעת התייבשות.
3. מרדדים כל חלק לעלה דק. קורצים עיגולים, מניחים כף מלית וסוגרים למשולשים. אפשר למרוח עליהם שמן זית לפני האפייה, אני וויתרתי.
4. אופים ב-190-200 מעלות במשך 10-15 דקות בערך, עד שמזהיב.

אתם יודעים? אנשים רבים נכנסים אל הבלוג שלי מדי יום.
יש העוזבים בלי להשאיר עקבות ויש המשאירים לי סימן. בשבילי זה סימן להמשיך לכתוב.

בתיאבון!

חיים וטעים!